חינה מרוקאית הינו טקס ססגוני ומאוד מרהיב ביופיו. שלמה בר בשירו של ארז ביטון חתונה מרוקאית מתאר לפרטי פרטים את טקס החתונה המרוקאי על שלל גווניו, כפי שהיה נהוג במרוקו ולמעשה מה שנשאר מהתיאורים באלו ניתן למצוא רק בחינה מרוקאית. הצלילים, המראות והריחות.
טקס שכולו אהבה שמחה, אושר ועושר עד אין קץ. החתן והכלה נכנסים כשהם מלווים על ידי כלל האורחים בטקס, משפחה חברים וקרובים אחרים לתוך האוהל המרוקאי שם יתקים בהמשך טקס חינה מרוקאית מפואר. האורחים נושאים על ידיהם מגשים מוזהבים מלאי דברים מתוקים מעוגיות קוקוס צחורות מעוטרות בסוכריות מוזהבות דמויות פנינים ועד לתמרים ממולאים באגוזי מלך ומרנג.
האורחים מובילים את החתן והכלה בשירה והריקוד סוחף שאף בן אנוש לא יכול להישאר אדיש. המרחק מהכניסה לאולם ועד לאוהל הוא אולי עשרים מטרים אבל הדרך נמשכת ונמשכת כאילו לא רוצה להיגמר, עוד ועוד לרקוד בקרוב יתחיל טקס חינה מרוקאית באוהל ועד שניגע לשם צריך להתחמם. הכלה מובלת על ידי החברים של החתן על גבי אפריון מוזהב וברקע השירים מהללים אותה ואת יופיה, כיצד מרקדין בפני הכלה - תנו רבנן.
החתן חזהו חשוף קדימה גאה ומאושר הולך בראש התהלוכה לפני הכלה. איזה גבר ??? הם חגים במעגלים שוב ושוב אין דבר שיתיש אותם נעים קלילים כאיילות. "הווא ז'א" - הנה הוא בא. "היה ז'איה" - הינה היא באה קוראים כולם. נישאים על כפיים החתן כבר נישא על כתפי החברים והשמחה היא העיקר.
מתיישבים כמעט מותשים ומזיעים על הכסאות המרופדים באוהל סביבם יושבים לפי הסדר, אבא אמא סבא וסבתא והדודים דממה לרגע טקס החינה המרוקאית מתחיל... המון אהבה יש שם. בין החתן והכלה בין המשפחות ובין המוזמנים והאורחים בינם ובין עצמם. רק אהבה לא קנאה, לא עיניים רק אהבה שורפת את הבדים התלויים על הקירות.
המשפחה של החתן מגישה זהב ויהלומים לכלה כאות תודה כמו אומרת לה ברוכה הבאה לחיק משפחתינו. המשפחה של הכלה מגישה לחתן תכשיט רב ערך כמו שעון או גורמט מוזהב ועוד דקה הם ימרחו על ידיהם את החינה שלא תרד הרבה זמן מידיהם מה שיזכיר להם את הערב הבלתי נשכח שעברו.
